איך עושים גבול?

גבולות

השבוע צפינו כולנו בהצבת גבולות מחודשים על ארצנו.

בלי להכנס לפוליטיקה… איך מציבים גבולות?

פנתה אלי סבתא שהביעה בפני קושי אישי.

היא מאוד אוהבת לשמור על הנכדים שלה. הם גילו בפניה סוג של אהבה שלא ידעה שיש בה מעולם. היא עושה עבורם, מלטפת, אוהבת, נוכחת.הכל!

אבל! ופה יש אבל גדול - יש לה גם חיים עצמאיים ומלאים.

רוב שנותיה עבדה כמורה בבית ספר יסודי ומאז יציאתה לפנסיה היא ״חוגגת״ את החיים. מטיילת, מבלה, לומדת, נופשת, קונה ו… רוקדת ריקודי עם.

כשהיתה צעירה רקדה בכל מסגרת אפשרית ומאז שנולדו הילדים והחיים הכתיבו את הקצב פסקה מהנאתה לרקוד.

והנה- התקופה החדשה זימנה לה להתחבר מחדש לאהבתב.

היא רקודת 3 פעמים בשבוע , לפעמים עם בעלה ולפעמים עם חברות. חוג אחד ליד הבית ושניים מעט רחוקים יותר.

אז אם היא כל כך מאושרת למה שוחחה איתי?

היא לא מצליחה לחבר בין הרצונות שלה לרצונות של ילדיה.

לא פעם היא מרגישה שהיא נאלצת לוותר על הנאותיה כדי לא לגרום למתח בינה לבין ילדיה, כלותיה וחתניה.

היא מוותרת על מקומה עבורם וחשה שזה לא עושה לה טוב ויוצר אצלה מירמור.

הטלויזיה השבוע הראתה לנו, קצת, איך עושים גבולות וגם איך לא…

גבול הוא קו אחד- אך יש לו שני צדדים. החלטה של צד אחד בלבד לא תצליח אם הצד השני לא מסכים לגבול שהונח.גבול מאוד עדין- בניגוד למדינות, קל מאוד לחצות גבולות וירטואליים ואנחנו צריכים לחשב את צעדינו עם כל ״פורץ״ גבולות.גבול ןירטואלי הוא לרוב גבול מבוסס רגש. הוא נוצר מתוך רגשות, תחושות, חלומות…אי אפשר להתווכח איתו. כן אפשר לרכך אותו ולתת לו עוד זוויות הסתכלותתמיד תמיד תמיד אפשר לשנות את הגבול הזה. אם מצאנו שהוא לא עובד למי מהצדדים, קדימה- לשולחן המשא ומתן.במקום שאין גבול- אין ביטחון- אין אמון- אין מערכת יחסים בריאההגבול שומר עלינו- אבל גם על הצד השני.השמת גבול חיונית לשמירת תקינותם של מערכות יחסים ההדדיות ובסוף ״משרת״ את שני הצדדים ולטובתו.בניית קו גבול חייבת להיות מתוך מצב שך WIN-WIN. אם צד אחד חש שיצא מופסד הגבול הזה יתערער מהר מאוד ויגרור אחריו קונפליקטים מורכבים יותר.

אז מה אני חושבת שנכון לעשות.

נתחבר שוב לאותה אשה שאוהבת בכל ליבה את נכדיה וילדיה אבל גם לרקוד ולחיות את החיים.

היא אספה את ילדיה ובני/ בנות זוגם ועשתה איתם משחק שהכינה מבעוד מועד (מורה או לא מורה?). המשחק היה משחק תפקידים בו כל אחד נאלץ לוותר על משהו שחשוב לו מאוד, מתוך תחושת הפסד.

היא ניהלה את השיחה בנעימות וברוך, הסבירה את צרכיה, אמרה מה היא יכולה לעשות עבורם וכיצד היתה רוצה שיתיחסו לצרכיה.

היא הבטיחה להם להפגש שוב אחרי 3 חודשים לבדוק את הגבולות שנכתבו בינהם על מנת לוודא שלכולם נוח ונעים עם ההתנהלות החדשה. היא עשתה עבודה נפלאה עם משפחתה ושמרה על שלומם של כל האנשים שנמצאים מכל צידיו של הגבולות שהניחה - ולא רק לעצמה.

אשה השראה!