״בין הגירוי לתגובה יש מרחב,שם נמצא החופש שלנו״ ויקטור פראנקל
- יעל חביב
- 14 בנוב׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות
״בין הגירוי לבין התגובה יש מרחב, שם נמצא החופש שלנו״
ויקטור פראנקל
בשנים האחרונות אנחנו מדברים הרבה מאוד על מושג הבחירה.
אנחנו מנסים להתאים אותו לרצונות ולחלומות שלנו - אך לא אחת נתקלים בחומה, מה שמשאיר טעם מר של מושג הבחירה.
הבחירה נותנת תחושה של חופש מצד אחד ושליטה מן הצד השני. קצת סותר- אבל כולנו זקוקים הן לתחושה של חופש והן לידיעה כי יש ביטחון בחיינו.
אומרים לנו- רק תבחרו. הכל נתון בידיים שלכם והאושר או הכאב- הם הבחירה שלכם.
אתם בוחרים להעלב, אתם בוחרים לסלוח, אתם ואתם - אבל מה עם המציאות?!
אז בחרתי לצאת לפנסיה או בחרתי לעבור לדיור מוגן או בחרתי לנסוע לטיול של 80 יום מסביב לעולם…. האומנם?!
המשפט של ויקטור פרנקל אולי מחדד יותר במדויק מהי בעצם הבחירה הזו ואיך מבינים שלבחור זה גם ״לשלם״ מחיר, שלבחור זה לפעמים רק בין 2 אופציות ולבחור לפעמים זה לבחור להסתכל על השאריות ולא על הארוחה כולה…
מושג הבחירה מתייחס לחופש שלנו. חופש לא במובן הפיזי של המילה- לטוס לקריביים, אלא החופש בבחירה היום יומית בהתמודדות מול ערכים ומוסר.
מסופר על בחור שנקרא לשרת בצבא בזמן מלחמת העולם השנייה אך בבית שכבה אימו החולה .אם היה יוצא למלחמה לא היה מי שיטפל באימו וזו היתה מתה ביסורים, מן הצד השני- אם היה נשאר בביתו לטפל באימו- היה ״מקריב״ את חיי חבריו שיצאו למלחמה.
הדילמה המוסרית- היא חופש הבחירה. נשמע מוזר?!…
הגיע אלי מטופלת שהחליטה לצאת לפנסיה בגיל 62.
״התכוננתי״ היא אומרת, ״חיכיתי לזה!״
והנה, היא עשתה את הבחירה שלה- אך גילתה שלבחירה שלה יש משמעויות כבדות.
הפנטזיה לחופש מהעבודה התגלה ככלא בבית, ניתוק חברתי, חוסר מוטיבציה וסדר יום ולילה הפוך.
היא צפתה בסדרות עד מאוחר, קמה מאוחר בבוקר/צהריים וביכתה עוד יום שעבר ללא תכלית.
״עשיתי בחירה איומה״ אמרה לי ״אבל מאוחר לשנות״
היא באמת הרגישה שמשמעות חייה נעלמה ואין סיבה לקום בבוקר.
עולם הערכים המוסרי שלה- עבודה, משמעות, תרומה- לא התקיים במצבה הנוכחי מה שגרם לה להתנגשות בין הערכים שעליהם פינטזה לבין הערכים שעליהם היא גדלה.
״בחרת מה שבחרת, גילית שזו לא היתה בחירה טובה, מה עכשיו עושים?״ שאלתי
״אין מה לעשות״ אמרה בנחרצות.
אז התחלנו תהליך של הפנמת נושא הבחירה.
נכון, נעשתה פה בחירה שאולי התבררה כמוטעית. אך האם החיים נגמרו? האם יש לנו מכסת בחירות והיא סיימה את שלה?
הגיורי- נקרא לו היציאה לפנסיה
התגובה- נקרא לה החרטה
בינהן עובר נהר שלם של אפשרויות בחירה- חלקן טובות יותר או פחות, חלקן מועילות או פחות- אבל כולן שם!
לפעמים הבחירות הן לא בשליטתנו ואז החוויה מתסכלת יותר.
אני לא בוחר להזדקן או לחלות או להיות מרותק לכסא גלגלים - אבל מרגע ״גזר הדין״ ההפנמה שלו והקבלה שלו- כל מרחב הבחירה נמצא בידיים שלנו.
נכון- כמה פשוט לכתוב על הנייר וכמה קשה ליישם בחיים…
ועדיין- אם נשתמש בנוסחה של ויקטור פראנקל אולי נגלה שיש הרבה מרחב בחירה בין הגירוי לתגובה.
תנסו את זה בבית.

Comments